רשימת מאמרים

  • הזרם המיליטנטי של התנועה הסופרג'יסטית – במשך עשרות שנים, דרשו נשים את זכות הבחירה כדי שיוכלו לקחת חלק בהחלטות שנוגעות לגורלן, ובמשך עשרות שנים – הגברים, ששלטו על כל היבט בחייהן, דחו שוב ושוב דרישה זו. בתחילת המאה העשרים – לאחר כשלונות רבים שדחקו אותן לתחושה שאין להן יותר מה להפסיד, פרשו מספר סופרג'יסטיות מארגון האם והקימו ארגון בעל אופי מיליטנטי.
  • תינוקות אינקובטור וחמישיית דיון – ילדים לראווה – במאה הקודמת, פגים באינקובטור וחמש אחיות זהות הוצגו לראווה כבידור להמונים. הפגים הוצגו בירידי שעשועים ובמתחמי 'פריק שואו', וחמש האחיות הוצגו ב"אקווריום" שנבנה במיוחד עבורן.
  • טבעוסקסואליותהעדפתם המינית של צמחונים וטבעונים.
  • במאה הקודמת, דאגה לבע"ח אובחנה כמחלת נפש נשית בשם פסיכוזופיליה – במאה ה-19, ניטש קרב על דעת הציבור בין התנועה נגד ניסויים בבע"ח (שהורכבה בעיקר מנשים) לבין המדענים שביצעו את הניסויים. בניסיון לבלום את אהדת הציבור לתנועה נגד ניסויים בבע"ח, המציאו המדענים מחלת נפש נשית בשם פסיכוזופיליה המייחסת טירוף דעת לנשים, וגם לגברים עם "מוח נשי", המביעים דאגה לבעלי חיים.
  • לאלף את הסוררת – מכשירי עינויים לענישת נשים – על האמצעים להשתקת נשים שמפרות את הסדר החברתי.
  • האם זה לא בסדר לאכול בני אדם? – סיפורם האמיתי של ארבעה ימאים שנסחפו בסירת הצלה באוקינוס האטלנטי בשנת 1884, ללא מזון, ללא מים ובמרחק של 1094 קילומטר מהחוף הכי קרוב. בתום 20 יום, שניים מהימאים החליטו לשסף את גרונו של אחד הימאים ולאכול אותו לטובת השרדותם שלהם. 4 ימים לאחר מעשה הקניבליזם, חולצו שלושתם ע"י אוניית משא, וכשהגיעו לארצם הועמדו לדין בעוון רצח. מה הם טענו להגנתם? האם נכון היה להעמיד אותם לדין בעוון רצח? מה אנחנו היינו עושים במצבם?
  • מדוע יש עוינות כלפי מורדי מוסר? – מדוע אלו שעושים את המעשה הנכון נתקלים בדחייה? מחקר שפורסם בשנת 2008 בוחן את התופעה.
  • כשהתוקפן הופך לקורבן – על הטכניקה הרטורית של המעמד המדכא להצטייר כמדוכא.
  • בעלי חיים נתבעו בבית משפט עד המאה ה-20 – משפטים נגד בעלי חיים התקיימו באירופה מאז המאה התשיעית והתפשטו מאוחר יותר לאמריקה עד המאה ה-20. החיות הועמדו לדין בדר"כ באשמת רצח בני אדם, מעשי סדום, פגיעה ביבולים ומטרד לציבור. עונשם היה לרוב מאסר, עינויים והוצאה להורג.
  • ניסויים בבני אדם – סקירה היסטורית – במשך 200 שנה, מדענים ביצעו שלל ניסויים על אוכלוסיות מוחלשות בחברה (תינוקות, נכים, יתומים, נשים, שחורים וכו'). המאמר מציג סקירה היסטורית חלקית של אותם הניסויים, הכוללת את הרטוריקה ששימשה את המדענים להצדקת הניסויים, ואת ההתנגדות למוסד זה.
  • "מערכת הדיכוי שמשעבדת בע"ח היא אותה מערכת דיכוי ששעבדה שחורים" – על הקשר בין גזענות לסוגנות – חוקרות, הוגות, אמניות, פעילות ופעילים חברתיים עוסקים בקשר בין גזענות לסוגנות.
  • צמחונות בתנועה הסופרג'יסטית – בתחילת המאה ה-20, הצמחונות התפשטה בתנועה הפעלה למען זכות בחירה לנשים והייתה חלק מהאתוס שלה. סופרג'יסטיות רבות שהתנגדו לדיכוי נשים, התנגדו גם לדיכוי בעלי חיים.
  • קתרין מקינון על הקשר בין דיכוי האישה לדיכוי בעלי חיים – החוקרת והמשפטנית הפמיניסטית, פרופ' קתרין מקינון, על הקשר בין דיכוי האישה לדיכוי החיה.
  • נשים מעשנות סיגריות – מטאבו חברתי לסמל חופש – בעבר, אישה שעישנה סיגריה בפומבי בניו יורק – נעצרה על ידי רשויות החוק. איך ומדוע הפך עישון סיגריה ע"י נשים מטאבו חמור לסמל של שחרור האישה?
  • נשיות וגבריות – התפקיד התרבותי של הבשר – הרעיון שאכילת בשר קשורה לגבריות הוא רעיון שמושרש היטב בתרבות המערב. אכילת בשר היא לא רק בחירה קולינרית אלא מתפקדת כסמל סטטוס.
  • ניסויים בנשים וניסויים בבע"ח – הקשר האקו-פמיניסטי – במאה ה-19 התבצעו ניסויים רפואיים מזעזעים בנשים עניות שלא יכלו להתנגד. פמיניסטיות שנקלטו למקצועות הרפואה הכירו את הפרקטיקה הזו של ניסויים בנשים עניות, והחלו להתנגד גם לניסויים בבעלי החיים, וזאת מתוך הבנה עמוקה ובסיסית שלא ניתן להצדיק פגיעה בחלש עבור תועלת החזק.
  • התביעה המוצלחת הראשונה נגד התעללות בילדים – עד לפני 150 שנה, ילדים נתפסו כרכוש של הוריהם לכל דבר ועניין. הורה יכול היה למכור את ילדיו, לשלוח אותם לעבדות ואף להכות אותם למוות. סיפורה המזעזע של מארי אלן ווילסון, ילדה בת 9, שחוותה אלימות קשה מצד אמה המאמצת, היווה נקודת מפנה ביחס לילדים במערב ובעולם כולו.
  • חרם צרכנים בתנועה לביטול העבדות ובתנועה לשחרור בע"ח – בחינת הפרקטיקה של חרם צרכנים ככלי התנגדות לדיכוי בשתי תנועות לצדק חברתי שדורשות שחרור מוחלט של אוכלוסיות מדוכאות.
  • ההבדל בין טוב לרע – סיפור קצרצר על ההבדל בין טוב לרע. מקור לא ידוע (אשמח להתעדכן ולהוסיף קרדיט).
  • "באישה אמיתית, שלא סטתה אל דרך הגבריות, עומדים כל חייה בשירות המיניות" – קטעים מספרו של הגינקולוג פריץ קהאן – קטעים מתוך הספר 'חיינו המיניים' משנת 1962 המספקים הצצה לגישה הרווחת בעולם המדעי של שנות הששים, שהצליחה לחלחל עמוק לתודעה החברתית ולעצב תפיסות עולם כוזבות שקיימות למעשה עד היום.
  • לואיס גמפרץ – טבעוני מהמאה ה-19 – לואיס גומפרץ  (1784-1861) היה ממציא יהודי אנגלי –  חלוץ בקידום זכויות בעלי חיים. פעל נמרצות למען שחרור בע"ח בעולם בו עבדות בני אדם הייתה עדיין חוקית.
  • הנרי ברג – המלאך במגבעת – הנרי ברג (1813 – 1888) היה אחד החלוצים המרכזיים במאבק לזכויות בעלי חיים באמריקה וזכה לכינוי 'המלאך במגבעת'. הוא פעל נמרצות נגד התעללות בסוסים ונגד קרבות כלבים – פעולות אשר ייחסו לו שנאה כלפי בני אדם (משום שפגע בפרנסת העגלונים ומפעילי הקרבות). ברג היה נתון תחת מתקפה תקשורתית וחברתית ואף תחת איומים על חייו, אך המשיך בפועלו. בנוסף, הקים את הארגון הראשון בעולם נגד התעללות בילדים.
  • פרשת הכלב החום – 1903 – בשנת 1903, חשפו סופרג'יסטיות ניסויים המתרחשים בבית הספר לאנטומיה בלונדון. מהלך זה הוביל למהומות ולקרב 'בין הפמיניזם למאצ'ואיזם' כפי שכונה ע"י אחת הנשים, שרלוט דספרד.
  • התביעה הראשונה בעולם בגין התעללות בבע"ח – בשנת 1822 בבריטניה התקיים המשפט הראשון בעולם שהרשיע אדם בגין התעללות בבעל חיים.
  • ארבעת השלבים של האכזריות – 1751 – בשנת 1751 פרסם האמן, ויליאם הוגארת, סדרה של ארבעה תחריטים הנקראים 'ארבעת השלבים של האכזריות' היוצאים נגד התעללות בבע"ח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s