מדוע יש עוינות כלפי מורדי מוסר?

מדוע יש עוינות כלפי מורדי מוסר?
מדוע אלו שעושים את המעשה הנכון נתקלים בדחייה?

מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2008 בכתב העת האקדמי Journal of Personality and Social Psychology
במאמר The Rejection of Moral Rebels: Resenting Those Who Do the Right Thing
מציע תשובה (המאמר הציג את מסקנותיו בתום 4 מחקרים שונים. למתודולוגיה ולניתוח המפורט – יש לקרוא המאמר).

מי הוא מורד מוסר?
מורד מוסר הוא אדם שנוקט עמדה עקרונית נגד הסטטוס קוו. הוא מסרב לציית, מסרב להיות בשקט וללכת עם הזרם כאשר הדבר דורש ממנו להתפשר על הערכים שלו.

מחקרים קלאסים (דוגמת מילגרם 1974) הראו כי רוב האנשים מסכימים לפגוע בחפים מפשע כאשר האחריות לא מוטלת עליהם.
הם כושלים לעזור לאדם בצרה או שהם מאמצים תפיסות עולם שגויות כדי להתחמק מדין וחשבון מוסרי.
בעולם שכזה, האנושות מוצאת נחמה במיעוט שמחליט להתנגד לזרם ולעשות את המעשה הראוי.

בשנת 1968 במלחמת וייטנאם, טבחו חיילים אמריקאים במאות אזרחים וייטנאמים חפים מפשע: גברים, נשים, זקנים, ילדים ותינוקות – מה שכונה לאחר מכן 'טבח מי ליי'. המפקד קיבל החלטה לצאת אל הכפר ולטבוח בכל מי שנקרה בדרכו. חייליו נשמעו לו ובין 370 ל-500 תושבי הכפר נרצחו בדם קר. 50 מתוכם מתחת לגיל 3.

תושבי הכפר דקות לפני שהוצאו להורג
תושבי הכפר דקות לפני שהוצאו להורג
הטבח במי ליי
הטבח במי ליי

יון תומפסון, טייס מסוק, התנגד לציית להוראות מפקדו. הוא עמד מולו ואיים שיתחיל לירות על החיילים האמריקאים אם הם לא יחדלו מהטבח. בנוסף, הוא הצליח להציל ממוות וודאי 11 תושבים. תומפסון הפגין מרידה מוסרית ואנחנו תופסים אותו כגיבור בשל כך.

תומפסון - מורד מוסר
תומפסון – מורד מוסר

השוטר פרנק סרפיקו שסרב להשתתף בחגיגות השחיתות של משטרת ניו יורק בשנות ה-60, והחליט לדווח על כך לרשויות ולתקשורת, נתפס בעינינו כאמיץ שעשה את המעשה הראוי. כך גם ג'וזף דרבי שחשף בשנת 2004 את פרשת העינויים המזעזעת של חיילים אמריקאים על אסירים עירקים במלחמת עירק.

אסיר עירקי מחובר לחוטי חשמל. אם יפול מהקופסה עליה הוא עומד - הוא יחושמל
אסיר עירקי מחובר לחוטי חשמל. אם יפול מהקופסה עליה הוא עומד – הוא יחושמל

מצופה שמורדי מוסר אלו יזכו לשלל הערכות על בחירתם המוסרית, אך במציאות שלושתם סבלו ממתקפה חריפה מעמיתיהם. תומפסון נודה וקיבל מספר איומים על חייו. סרפיקו נורה בראשו ע"י סוחר סמים, וקריאותיו לעזרה באותם רגעים קריטים מהשוטרים האחרים שנכחו באזור – זכו להתעלמות. בהמשך הוא נאלץ לעזוב את ארה"ב למשך עשור, ודרבי נלקח למתקן צבאי שמור וסודי כדי להגן עליו מפני איומים על חייו.

דרבי - נאלץ להסתתר במתקן סודי
דרבי – נאלץ להסתתר במתקן סודי

נוצר מצב מפתיע בו אותה ההתנהגות בדיוק שזוכה למידה רבה של הערכה וההערצה מצד מי שלא היה מעורב באירועים, היא זו שגורמת למורדי המוסר להיות דחויים כ"כ בעיני העמיתים שלהם. אותו הדבר בדיוק התרחש בניסוי של מילגרם – מי שלא היה מעורב במבדק, הריע למשתתף שסרב לחשמל את הקורבן, אך למשתתפי המבדק שכן צייתו להוראות הייתה דעה לגמרי אחרת עליו: במקום לתפוס את מורד המוסר כאדם חזק ואלטרואיסטי, הם תפסו אותו כאדם שאיבד שליטה ושהתעלם מהצרכים של הניסוי.
נראה כי התגובה להתנהגות של מורד המוסר תלויה במידת המעורבות של אותו המגיב באותה הסיטואציה.

מורד מוסר מהווה איום על מי שנכחו איתו באותה הסיטואציה אך בחרו ללכת עם הזרם. עצם המרידה המוסרית שלו מעמידה את התנהגותם המוסרית בספק ולכן הם ידחו אותו ויפגינו כלפיו עוינות ולעג. אמנם הדוגמאות בתחילת המאמר הן דרמטיות, אך מדובר בתופעה שמתרחשת גם בפעולות היומיומיות: כאשר רופא מחליט לסרב לקבל מתנות מחברת תרופות שמנסה לקדם את מוצריה דרך חנופה לרופאים, יש להניח שהדבר יעורר כבוד בקרב מי שאינו מעורב, אך דווקא הקולגות שלו – הרופאים שכן מקבלים את המתנות – יראו את התנהגותו בעין לא יפה משום שהדבר עלול להתפס ככתב אישום נגד ההתנהגות המוסרית שלהם.
כשסטודנט מסרב להוריד מוזיקה פיראטית מהאינטרנט מסיבות ערכיות, החלטה זו תתחבב על שאר הסטודנטים שאין להם מחשב (ולכן אינם יכולים להוריד שירים), אבל לא תמצא חן בעיני חבריו שכן מורידים שירים.

מדוע מורד המוסר זוכה לתגובה עוינת כ"כ חריפה?
מורד המוסר עשוי לחשוב שהוא נוקט עמדה רק נגד הסטטוס קוו, אך למעשה אנשים שלא נקטו בעמדה שלו, תופסים את המרידה הזו כאיום אישי. בחירתו של מורד המוסר מגנה באופן משתמע את הפעולות של שאר המשתתפים, ותוכחה מוסרית פוטנציאלית זו מטלטלת את האמון של אותו משתתף פסיבי על תפיסתו העצמית כאדם טוב ומוסרי.

פעיל הפנתרים השחורים Eldridge Cleaver אמר: "או שאתה חלק מהפתרון, או שאתה חלק מהבעיה". מי שלא פעל כמו מורד המוסר באותה סיטואציה, מרגיש כי המורד מטיח בו אשמה זו, ואף אחד לא אוהב שאומרים לו שהוא חלק מהבעיה.

"או שאתה חלק מהפתרון, או שאתה חלק מהבעיה" – Eldridge Cleaver

מורד המוסר, מעצם נקיטת עמדתו, רומז שזה רע לא לפעול כפי שהוא פועל. כשהוא נוקט בעמדה מוסרית גבוהה – הוא מציב מייד את השאר בעמדה מוסרית נמוכה, ותוכחה מוסרית, גם אם היא מדומיינת, יכולה לאיים באופן קיצוני על ההלימות של התפיסה שלנו את עצמנו כאנשים מוסריים. מורדי מוסר עשויים לעורר דיסוננס קוגניטיבי חריף, ולאנשים אין חיבה יתרה למי שמנופף מולם עם האצבע. הפעולות המוסריות של אחרים והמחשבה שהם עלולים להסתכל עלינו מלמעלה בגין הבחירות המוסריות שלנו, עלולה לטלטל את הבטחון העצמי במוסר שלנו. רק אנשים שבטוחים במוסר שלהם, יקבלו בברכה כזה אתגר בשלווה.

עוד עולה מהמחקר כי מורדי המוסר אפילו לא צריכים לגנות באופן מפורש את אלו שלא מורדים. עצם המרידה מהווה את התוכחה המרומזת כנגד מי שלא פעלו באותו האופן.
כמו כן, תוכחה וירטואלית עשויה להספיק כדי להוות טריגר לעוינות ולדחייה: מאמר בעיתון או ברשת עלול להוות עלינו איום, גם אם כותב המאמר מעולם לא פגש או יפגוש אותנו. אותו הדבר בצפייה במורד מוסר בטלוויזיה, אך צופה מן הצד שטרם הבשיל, עשוי לאמץ את המורד אל ליבו.

"היהירות של הראויים לשבח היא פוגענית יותר מהיהירות של אלו שאין להם ערך – משום שהראוי עצמו הוא פוגע".  ניטשה.

גם בפייסבוק:
נילס בגמלאות
הארכיון – בעלי חיים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s