לואיס גומפרץ – טבעוני מהמאה ה-19

אתם חושבים שלהיות טבעוני בימינו זה קשה? תארו לכם איך זה היה להיות טבעוני לפני 200 שנה, בתקופה בה סחר ועבדות של בני אדם היו חוקיים. ומה הקשר בין טבעונות לאופניים? פוסט לציון יום הולדתו ה-230 של לואיס גומפרץ – טבעוני בן המאה ה-19.

לואיס גומפרץ
לואיס גומפרץ

לואיס גומפרץ  (1784-1861) היה ממציא יהודי אנגלי –  חלוץ בקידום זכויות בעלי חיים.

כיהודי, נאסר עליו ללמוד באוניברסיטה. כל חייו התפרנס מעסקים ורק בגיל 40 התחיל להיות פעיל למען בעלי החיים, תחום שזכה באותה התקופה להתעלמות רחבה. בזמנו, קרבות כלבים ותרנגולים למשל היו חוקיים לגמרי והתרחשו בכל פינה בלונדון כבידור להמונים, וקול הצלפת השוט בסוסים היה דבר שבשגרה.

לואיס פעל נמרצות למען בעלי חיים – הוא כתב מכתבים, פרסם ספרים, גייס כספים, הגיע לבתי משפט, עורר והשתתף בדיונים ציבוריים, ונרדף בשל הפעילות שלו ע"י מתעללים בחיות שחששו לפרנסתם (מנהלי קרבות כלבים, עגלונים וכדומה).

"כשאנו בוחנים את החברה המתורבתת, אנחנו מתרשמים באופן עז מהרעיון של עליונות האדם על החיות: לנו יש ערים, דרכים, תעלות, יצירות אומנות ומדע. האדם שורף את הדבורים, גונב את הדבש שלהן. לצורכי התענוגות שלו, הוא מקריב כל דבר בלי טיפת צער או רחמים. כל נחלה שהוא רואה, ממנה נהנה בעל חיים – הוא מעמיד פנים שאלוהים נתן לו את המנדט להשתלט עליה, וכמו כן לשחוט ולשעבד את החיות כרצונו" – לואיס גומפרץ

ספרו 'חקירות מוסריות: על מצב האדם והחיות' שיצא לאור בשנת 1824 ייסד את עקרונות הטבעונות הידועים לנו כיום, וניסח לראשונה באופן שיטתי את הרעיון של זכויות בעלי חיים. בספרו הציג את העקרון המתנגד נחרצות להרג, לשימוש ולניצול בעלי חיים בכל תחום שהוא כולל מזון, ביגוד, בידור, מחקר ועבדות. בנוסף, הביע בספרו עמדה גם בסוגיות הנוגעות למצב האנושי כגון התנגדות לקפיטליזם והתנגדות לשעבוד האישה.
לואיס היה טבעוני שנים רבות לפני שהמילה הזו בכלל הומצאה. הוא נמנע מכל מאכל הבא מן החי, החרים שימוש בעור, התנגד לניסויים בבע"ח, ובנוסף, הוא החרים גם שימוש בסוסים וסרב לעלות על עגלות וכרכרות.

בספרו הציג טיעון חתרני מאוד באמצעות הדיאלוג הבא:

א: אני מבין שאתה מתנגד לצריכת חלב. איזו פגיעה יש בזה?
ב: החלב שייך לעגל ולא לאדם.
א: כשהעגל נלקח מאימו, זה מעשה של טוב לב להקל על הפרה ולחלוב אותה.
ב: אבל העגל לא אמור להלקח ממנה מלכתחילה.

ספרו של גומפרץ Moral Inquiries on the Situation of Man and of Brutes
ספרו של גומפרץ
Moral Inquiries on the Situation of Man and of Brutes

בשנת 1824 היה שותף, ביחד עם עוד 11 פעילים, בהקמתו של הארגון הראשון בעולם להגנת בעלי חיים שנקרא 'האגודה למניעת התאכזרות כלפי בע"ח' The Society for the Prevention of Cruelty to Animal (בקיצור – SPCA) אך הוא אולץ לעזוב את הארגון עקב חילוקי דעות קשים: ככל הנראה, לואיס היה היחיד בארגון שהתנגד לאכילת בשר בעוד שאר חברי הארגון לא התנגדו לניצול בע"ח לשם מאכל אלא לגרימת סבל בלתי הכרחי בתהליך. חברי הארגון מחו על ה"עקרון הפיתגוראי" שהועלה בספרו – עקרון שמתנגד לכל שימוש וניצול בעלי חיים ושתופס את רגשות בעלי החיים כשווי ערך לרגשות האדם. הוא ספג ביקורות קשות מתוך הארגון על אורח חייו הטבעוני, ובנוסף – משום שהארגון ראה עצמו ככזה המקדם ערכי חמלה נוצריים ועקרונות נוצריים של אכילת בשר, לואיס כיהודי לא יכול היה להציג את התפיסה הנוצרית. חברי האגודה שהיו המומים ממשנתו של גומפרץ, העבירו תקנה ברוח האג'נדה שלהם וגומפרץ שלא עמד בקריטריונים החדשים – מצא עצמו מחוץ לאגודה.

 "שיח על יחס אנושי כלפי בעלי חיים עבור האנגלי הוא בבחינת חוסר שפיות" – לואיס גומפרץ
בשנת 1832 הקים עם חבריו שפרשו בעקבותיו את הארגון Animals' Friend Society (בקיצור AFS).

ה-AFS עסק בקידום יחס אנושי כלפי בע"ח בחברה, ובחילוץ, הצלה וטיפול בבעלי חיים בצרה, וזכה בתקופתו לתגובות לעגניות ומלגלגות מצד הציבור והתקשורת. אחת הקריקטורות שפורסמו באותה העת בעיתונות שמה ללעג את פעילי הארגון. בקריקטורה ניתן לראות את הפעילים להגנת בעלי החיים מטפלים בחיות פצועות (כלב, חמור, חזיר, סוס), אך הקריקטורה מבקשת להציג את הפעילים כצבועים משום שהם משתמשים בטכניקות רפואיות מכאיבות כאשר המסר הוא "אם אתם כ"כ דואגים לבעלי חיים ודורשים שאנחנו לא נפגע בהם, איך אתם פוגעים בהם בעצמכם?".

האישה בקדמת התמונה עם סינר התכלת, אוחזת בידה חוקן ארוך ועומדת להחדיר אותו לרקטום של התיש ששוכב על הארץ.
מימין, ניתן לראות שתי נשים אוחזות בכוח כלב ומנסות לתת לו תרופה בניגוד לרצונו. בבלון הדיבור של האישה הימנית כתוב: "אחזי בו מהר! אני אגרום לו לבלוע את זה!" הפעילים השתמשו כמובן בטכניקות הרפואיות של אותה התקופה, ולהאשים אותם בפגיעה בבע"ח עקב כך דומה להאשמת רופא בין ימינו (ואף רופא בן זמנם) בפגיעה במטופל רק משום שהטיפול הרפואי כרוך בגרימת כאב.

animals friend society - 1838
animals friend society – 1838

ללואיס הייתה דאגה מיוחדת לסוסים, וזאת משום שהסוס היה החיה הכי מנוצלת בלונדון של אותם הימים עקב השימוש המסיבי בה לצורכי תעבורה – הסוסים למעשה היו המכוניות של אותה התקופה. הוא השווה את עבדות הסוסים לעבדות האדם (שגם היא הייתה חוקית בזמנו) וקרא לשחרורם. הוא אפילו העלה את הרעיון של הקצאת שטח טבעי עבורם באנגליה בו יחיו בחופשיות, אך היה ראליסטי מספיק כדי להתרכז בשיפור תנאי הרווחה שלהם. במרבית זמנו הוא עסק בהמצאות שמטרתן להקל או לבטל את סבלם של בעלי החיים ושל בני האדם. אחת ההמצאות עליהן שקד היא האופניים: מכשיר שצץ לראשונה באותה העת והיה עדיין נטול בלמים או פדלים (הרוכבים הניעו עצמם באמצעות דחיפת כפות הרגליים כנגד הקרקע). הוא שיכלל את האופניים מתוך כוונה שאלו יחליפו את השימוש בסוסים, אך מטרה זו כשלה, בין היתר משום שהדרכים לא היו מותאמות (גומפרץ היה הראשון בהיסטוריה לבקש שבילי אופניים אך בקשתו נדחתה).

לואיס גומפרץ רוכב על אופניים
לואיס גומפרץ רוכב על אופניים

הקריקטורה הזו מציגה את חששם של סוחרי הסוסים מהמצאת האופניים שמאיימת לגזול להם את הפרנסה. ניתן לראות שגם הסוסים (למראה האירוניה) מבוהלים. באופן הזה, בעלי השליטה יוצרים תודעה שהסוס למעשה נהנה מהשעבוד (בדיוק כמו שכיום בעלי השליטה יוצרים תודעה שהתרנגולת נהנית להפוך לעוף באמצעות ציורים של תרנגולת מחויכת על גבי אריזת העוף).

"אני? קורבן? אני בכלל נהנית להשחט"
"אני? קורבן? אני בכלל נהנית להשחט"
האופניים בחיתוליהם - גלגלי עץ, ללא בלמים וללא פדלים
האופניים בחיתוליהם – גלגלי עץ, ללא בלמים וללא פדלים

שרטוטיו של גומפרץ:

השרטוט של גומפרץ - הוסיף את מנגנון ההילוכים לגלגל הקדמי
השרטוט של גומפרץ – הוסיף את מנגנון ההילוכים לגלגל הקדמי

בשנת 1829, לואיס כתב: "גשר לונדון יכול להיות נערץ כתוצר של גאונות אנושית, אבל בנייתו מייצגת הפרה בוטה של עולם הטבע. אם כל העינויים והסבל, שבנייתו גרמה לסוסים המסכנים שסחבו את האבנים ופינו את האשפה, יצאו לאור – איזו סמליות של פשע הגשר היפיפה הזה יציג".
כשנשאל כיצד יסתדר האדם ללא עזרת הסוס, הוא השיב: "זה בעיה שלו לגלות איך".

גשר לונדון
גשר לונדון

לואיס גומפרץ פעל בכל שנות חייו הבוגרים בסביבה עוינת מאוד שרדפה אותו בשל עמידתו על עקרונותיו. רעיונותיו היו כ"כ מהפכניים שאפילו בני בריתו שהקימו יחד איתו את הארגון הראשון בעולם להגנת חיות – הפנו לו עורף. הוא הקדיש את מרב מרצו בחידושים ובהמצאות לשיפור מצבם של בני האדם ובעלי החיים (אבל לא רק: בכל פעם שאתם מחליפים מברג במקדחה, זכרו שגומפרץ הוא זה שהמציא את התפסנית שמאפשרת זאת).
הוא מת בגיל 77 מברונכיטיס ב-2.12.1861 בביתו שבלונדון.

תפסנית המקדחה
תפסנית המקדחה

לקריאה נוספת:

Chien hui Li – A Union of Christianity, Humanity, and Philanthropy: The Christian Tradition and the Prevention of Cruelty to Animals in Nineteenth-Century England. Society and Animals 8 (1):265-285 (2000)

Diana Donald. `Beastly Sights': the treatment of animals as a moral theme in representations of London, c.1820±1850
Art History Volume 22, Issue 4, pages 514–544, November 1999

BARRY KEW. It’s a (Two-)Culture Thing: And how veganism has been sold short.

Hannah Renier. An Early Vegan: Lewis Gompertz .

http://www.londonhistorians.org

גם בפייסבוק:

נילס בגמלאות
הארכיון – בעלי חיים

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “לואיס גומפרץ – טבעוני מהמאה ה-19

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s