חרם צרכנים בתנועה לביטול העבדות ובתנועה לשחרור בע"ח

החוקרת קורי לי וורן (Corey Lee Wrenn) היא סוציולוגית אקו-פמיניסטית העוסקת בין היתר באידאולוגיות של דיכוי.
אחד הנושאים שהיא בחנה הוא הפרקטיקה של חרם צרכנים ככלי התנגדות למנגנון דיכוי – הן בתנועה לשחרור העבדים השחורים, והן בתנועה לשחרור בעלי החיים. ההתיחחסות לאדם השחור כרכוש היא מה שאיפשרה לבטל ולהתעלם לחלוטין מהצרכים ומהאינטרסים שלו, בדיוק כמו שכיום ההתייחסות לבעלי החיים כאל רכוש מאפשרת לדרוס את האינטרסים שלהם לטובת תועלת האדם.

תנועות חברתיות הנלחמות בדיכוי, בוחרות לעיתים להטיל חרם צרכני כדי להפעיל לחץ כלכלי על המשעבד, וכדי לעורר אחריות צרכנית בקרב הציבור – להצביע על הקשר בין מוצר הצריכה לעוול. בשנת 1791, האבולישניסטים בבריטניה (מיעוט קיצוני שפעל למען שחרור האדם השחור)  ניסו לעורר חרם צרכנים בקרב הציבור. הם הפיצו אלפי כרוזים שדרשו להחרים סוכר ורום מתוך תקווה שהלחץ הכלכלי יעזור. האבולישניסט וויליאם פוקס פרסם חוברת נגד סוכר העבדים בה כתב: "אם אנו רוכשים את הסחורה הזו – אנו משתתפים בפשע הזה. סוחר העבדים, בעל העבדים, מסיע העבדים – הם כולם סוכנים של הצרכן, ועשויים להחשב כמועסקים על ידו. בכל פאונד סוכר שאנו צורכים – יש 2 אונקיות של בשר אדם".
המשורר Robert Southey כינה את התה 'משקה הדמים המתוק'. ובפרלמנט הבריטי, סופר סיפורו המזעזע של עבד שלא היה מסוגל עוד לעבוד עקב מחלה, וכעונש הוא נזרק לקלחת קני הסוכר שהורתחה במים, והוחזק שם במשך 45 דקות ע"י סוחר הסוכר. האבולישניסטים פרסמו קריקטורה בעיתונות המספרת את סיפורו של העבד על מנת לזעזע את הצרכנים ולגרום להם להפסיק לצרוך סוכר או לעבור לקנות סוכר שהופק במזרח הודו ע"י עובדים בשכר.

NPG D12417; 'Barbarities in the West Indies' by James Gillray, published by  Hannah Humphrey
קריקטורה שהופצה ע"י האבולישניסטים במטרה לזעזע את הצרכנים

הקמפיין להחרמת הסוכר והרום רץ בעיקר בזכות תנועות נשים נגד עבדות – נשים, שהיו משוללות זכות בחירה באותה התקופה, ראו במאבק לשחרור העבדים אפיק בו הן יכולות לפעול ולהשפיע על סדר היום. הן הדפיסו ופרסמו אלפי כרוזים ועברו מדלת לדלת בניסיון לשכנע את יושבי הבית להפסיק לקנות סוכר מאמריקה.

מראות קשים שפרסמה התנועה לשחרור העבדים במטרה לעורר הציבור - 1792
1792 – התנועה לביטול העבדות מנסה לזעזע את הציבור עם מראות קשים במטרה לגרום לו להפסיק לצרוך מוצרי עבדים

גם התנועה לזכויות בעלי ובעלות החיים עושה שימוש במראות קשים מתעשיית משק החי על מנת לגרום לציבור להחרים מוצרים מן החי, ופעילים בתנועה מואשמים תדיר בכך שהם נכנסים לאנשים לצלחת (וזה מבלי לעבור מדלת לדלת כמו שאותן נשים אמיצות עשו לפני 200 שנה).

התנועה לשחרור בע"ח מנסה לזעזע את הציבור עם מראות קשים במטרה לגרום לו להפסיק לצרוך מוצרים מן החי
התנועה לשחרור בע"ח מנסה לזעזע את הציבור עם מראות קשים במטרה לגרום לו להפסיק לצרוך מוצרים מן החי

החרם על הסוכר והרום נתן את אותותיו, ומכירות מוצרי העבדים ירדו בשליש.
הסוחר ג'יימס וויט פרסם ב-6.3.1792 הודעה ללקוחותיו כי בעקבות החרם, הוא מחליט להפסיק למכור סוכר בחנות שלו:

…Being Impressed with a sense of the unparalleled suffering of our fellow creatures, the African slaves"
while I am dealer in that article, which appears to be principal support of the slave trade, I am encouraging slavery, I take this method of  informing my customer that I mean to discontinue selling the article of sugar when I have disposed of the stock  I have on hand, till I can procure it  through channels less contaminated, more unconnected with slavery, less polluted with human blood"

וגם אצלנו בישראל, בעקבות החרם שמובילה התנועה לזכויות בע"ח, החליטה נינה שרייר, בעלת מסעדת 'ננוצ'קה', להפסיק למכור מזון מן החי:
"…לא יכולתי להוריד את התריס ולהדחיק. כל יום שלא נקטתי פעולה, הרגשתי בכל הגוף מצוקה נוראה… אנשים מבזבזים כל כך הרבה משאבים בשביל לשים בצד את מה שהם יודעים על האכזריות של התעשייה הזאת רק בשביל לאכול עוד גבינה מטופשת… במשך שנים התעלמתי, הדחקתי ושכחתי. אבל ברגע שהתחברתי לרשת, לא יכולתי להתעלם מהמידע שזרם אלי".

התנועה לביטול העבדות הציעה עוד ועוד מוצרים שאינכם כרוכים בעבדות, וסוכר שיובא ממזרח הודו נמכר בקערות מסומנות בכיתוב
"לא יוצר ע"י עבדים".

"סוכר ממזרח הודו - לא יוצר ע"י עבדים" - מאות 18 19
מאה 18 ומאה 19 – "סוכר ממזרח הודו – לא יוצר ע"י עבדים"

קערת סוכר – כיתוב:
East India sugar not made by slave.
By Six Families using East India, instead of West India Sugar, one Slave less is required
סוכר ממזרח הודו – לא מיוצר ע"י עבדים
על כל 6 משפחות שצורכות סוכר ממזרח הודו ולא ממערב הודו (אמריקה) – נדרש עבד אחד פחות

By Six Families using East India, instead of West India Sugar, one Slave less is required כאשר 6 משפחות צורכות סוכר ממזרח הודו ולא ממערב הודו (אמריקה) - נדרש עבד אחד פחות

ציור של אישה משועבדת על קערת סוכר (במקור – הציור מציג גבר משועבד, והפיכת הדמות לנשית מעידה על העלייה וההשפעה של נשים בתנועה לביטול העבדות).

PB_anti_slavery_sugar_bowl

'Health to the SickHonour to the Brave, Succefs to the Lover and Freedom to the Slave'
'בריאות לחולה, כבוד לאמיץ, הצלחה לאוהב וחופש לעבד'

dscf2814_360

גם התנועה לשחרור בעלי ובעלות החיים עושה מאמצים לסמן מוצרים שאינם כרוכים בהתעללות ובשעבוד:


מיני בורגר מהצומח עם סימון טבעוני (בורוד):

מיני בורגר עם סימון טבעוני (בורוד).
בנוסף לסימון מוצרים, פתחה התנועה לביטול העבדות באמריקה חנויות שמוכרות אך ורק מוצרים שלא יוצרו ע"י עבדים. בנוסף לסוכר, ניתן היה למצוא בהן נעליים, בגדים, פחם וכדומה. חנויות אלו היו בפריסה מוגבלת מאוד ורק במדינות הצפון. מתנגדי עבדות שגרו בדרום או באזורים בצפון ללא חנויות שהציעו להם אלטרנטיבה, נאלצו ללבוש בגדים מכותנה שיוצרה ע"י עבדים. האם הדבר מגחיך את עצם המאבק שלהם לשחרור העבדים או שמא הוא מראה עד כמה עמוק היה העוול, וכמה בלתי אפשרי היה להתחמק ממנו לגמרי?
אנחנו לא תופסים את אותם מתנגדי עבדות ככאלו שלחמו מלחמה לא צודקת רק משום שהם עצמם לא הצליחו לחמוק לגמרי מהעוולות של העבדות.

חנויות עם שלט בכניסה: FREE LABOR STORE

mt ple4
חנויות ללא מוצרים מהחי:

p1150419watermark1
חנות טבעונית – ברלין
הבר קיימא - תל אביב
הבר קיימא – תל אביב
סופרמרקט ללא מוצרים מהחי
סופרמרקט ללא מוצרים מהחי

הסוכר היה בגדר מותרות (שימש בעיקר לתה ולקינוחים), אך היווה חלק מרכזי בתרבות הבריטית ולכן הציבור לא רצה לוותר על המוצר הזה או לעבור לסוכר מהודו שעלה יותר. למרות הצלחות מקומיות של החרם, הציבור ברובו נותר אדיש לסבלם של אחרים, והצרכנים מצאו שלל סיבות להצדיק את המשך קניית המוצרים הכרוכים בשלילת חירות, בעינויים ובהרג. חלק מההצדקות היו:
1. אם בריטניה לא תסחור בעבדים – אז צרפת והולנד יסחרו בעבדים, אז למה שגם אנחנו לא נהנה אם גם ככה העבדים יסבלו?
2. איך אני אוותר על סוכר? זה טעים לי.
3. יקר לי לעבור לסוכר הודי.

המשורר האבולישניסט וויליאם קופר כתב בשנת 1788 שיר שנקרא "רחמים על האפריקאים המסכנים" – דרכו הוא מבקש להראות איך ההצדקות של רוב הציבור את המשך הסחר בעבדים ובמוצרים של עבדים אינן אלא תירוץ עלוב.

שיר 2

קריקטורה של התנועה לביטול העבדות – בעל מטע קני סוכר אומר:
“Say what you like, but you can’t make sugar without the cane!”
תגיד מה שתגיד, אבל אתה לא יכול לייצר סוכר ללא קנה (גם מקל).

415_0_Pflanzer_18

עבדים במטע קני סוכר
עבדים במטע קני סוכר

"זה המחיר של הסוכר שלך באירופה" – מתוך קנדיד של וולטר 1759
ידו של העבד נקטעה עקב פציעה באבן הריחיים. רגלו נקטעה כעונש על כך שניסה לברוח.

עבד נכה תמונה טובה
למרות שהצליח כאמור באופן נקודתי באזורים שונים, החרם התקשה לסחוף אחריו את ההמון כדי לגרום לשינוי של ממש. המאבק העיקש של אותו מיעוט קיצוני שנלחם לביטול העבדות נמשך עד אשר העבדות הוכנעה סופית על ידי מלחמת אזרחים עקובה מדם, ו-400 שנות עבדות הגיעו לקיצן.

המאבק לשחרור בעלי ובעלות החיים עדיין נמשך.

pig slaves
חזירים – אינטליגנטים יותר מכלבים. כלואים בכלובים שלא מאפשרים להם לזוז.

לקריאה נוספת:

Corey Lee Wrenn. "Abolition Then and Now: Tactical Comparisons Between the Human Rights Movement and the Modern Nonhuman Animal Rights Movement in the United states", Journal of Agricultural and Environmental Ethics 2014, Volume 27, Issue 2, pp 177-200

גם בפייסבוק:
נילס בגמלאות
הארכיון – בעלי חיים

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “חרם צרכנים בתנועה לביטול העבדות ובתנועה לשחרור בע"ח

  1. המשפט הלפני אחרון נכון מן הסתם רק לארה"ב, במקומות אחרים העבדות נאסרה לפני (בריטניה) או אחרי (ברזיל).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s