התביעה המוצלחת הראשונה נגד התעללות בילדים

מארי אלן ווילסון
מארי אלן ווילסון

עד לפני 150 שנה, ילדים נתפסו כרכוש של הוריהם כאשר אנשי החוק, הפוליטיקאים והפילוסופים בקושי הטילו ספק בסמכות ההורית. הזכות לפרטיות הגנה על ההורים ואפשרה להם לבצע בילדיהם כמעט ככל העולה על רוחם: בקולוניות האמריקאיות, החוק קבע עונש מוות לילד שפגע או קילל את הוריו. במאה ה-19, הורה יכול היה לגייס את בנו לצבא ולקבל תמורתו מענק גיוס. הוא יכול היה למכור את ילדו לעבדות, לשלוח אותו לצד השני של המדינה לעבודת פרך בכריית פחם – ולשלשל את התמורה הכספית מעמל בנו לכיסו. הורים חינכו את ילדיהם כפי שראו לנכון, כולל פרקטיקות אלימות ואכזריות, והמדינה לא התערבה משום שראתה בזכות של הורים לנהוג בילדיהם כרצונם כזכות בסיסית של אדם לפעול כרצונו עם רכושו. אמנם היו חוקים מעטים ומאוד מצומצמים להגנת הילד, אך אלו לא נאכפו כלל ולא הצליחו לספק הגנה בבית משפט לילדים שעברו התעללות. עד שנת 1920, הורה שהרג את ילדו כעונש על מעשיו, יכול היה להנות מהגנה של החוק בלא פחות מ-9 מדינות בארה"ב. גם המדינה עצמה נהגה בילדים כבחפצים כשאיפשרה למדענים לבצע ניסויים רפואיים בילדים עניים, יתומים או פגועי מוח.

ילדים לא נתפסו כפרסונות – כישויות בעלות אינטרסים הזכאיות להגנה משפטית, וערכם נמדד רק לפי הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהם. ילד שהיווה נטל – ננטש, נמכר או נשלח לעבוד. באותה העת היו בניו יורק בלבד 20,000 ילדים חסרי בית שחיו מהיד לפה וקיבצו נדבות. כאשר התעוררה במאה ה-19 התנועה נגד התאכזרות כלפי הילד – היא נתקלה בהתנגדות רבה של אותם ההורים שרצו לשמור על זכותם הבסיסית לשלוט בילדיהם – זכות שאף אחד לא ערער עליה מעולם.

בשנת 1874, תביעה כנגד התעללות בילדה הוכתרה בהצלחה בפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית. המשפט דן בהתעללות בילדה קטנה בת 9 בשם מארי אלן ווילסון (Mary Ellen Wilson).  מארי אלן ווילסון נולדה בשנת 1864. כשהייתה בת שנה וחצי, אמה הביולוגית נטשה אותה במוסד לאחר שאביה של מארי מת במלחמת האזרחים. בגיל שנתיים הועברה לחזקתה של אמה המאמצת וגרה איתה בדירת סלמס מטונפת בניו יורק.

דירת סלמס טיפוסית בניו יורק - מאה 19
דירת סלמס טיפוסית בניו יורק – מאה 19

מארי הוחזקה בתנאים קשים של אסירה וסבלה מהתעללות קשה ביותר: היא לא הורשתה לצאת מחוץ לבית בכלל (אלא רק בלילות ורק במתחם החצר הפנימית), היא לא הורשתה לדבר עם אף אחד, היא הייתה שפחה ואולצה לבצע מטלות שהן הרבה מעבר ליכולותיה, היא מעולם לא שיחקה עם ילדים אחרים, לא היו לה צעצועים או גירויים אחרים, היא ישנה על שטיח דק ומרופט בקצה הבית, כשאמה יצאה מהבית היא נהגה לכלוא את מארי בחדר השינה ולעתים אף נעלה אותה בארון חשוך במשך שעות, וכמעט בכל יום, אמה הצליפה בה עם שוט או הכתה אותה בדרכים שונות.

אטה אנגל ווילר - נלחמה בכל כוחה למען הילדה
אטה אנגל ווילר – נלחמה בכל כוחה למען הילדה

שכנים, שמעולם לא ראו את הילדה אך שמעו תדיר את זעקות השבר והכאב שלה מבעד לקירות הדקים, דיווחו למיסיונרית אטה אנגל ווילר (Etta Agnell Wheeler) שהייתה פעילה בארגון צדקה ועברה באזור לצורך חלוקת מזון לעניים. לאטה לא היו סמכויות, אך היא רצתה מאוד לבדוק את הנושא. בדרכי עורמה, היא הצליחה לשכנע את אמה של מארי לפתוח לה את הדלת. אטה שהתה בבית מספר רגעים ונחרדה לראות ילדה קטנה במצב של תת תזונה, חבולה בכל גופה ומבט מבועת על פניה. מארי אמנם הייתה בת 9, אך גופה היה כשל ילדה בת 5. היה זה חורף ניו יורקי טיפוסי, ולמרות הקור העז – מארי לבשה לגופה רק שמלה דקה ורגליה יחפות. היא עמדה על דרגש ושטפה כלים בדממה. על השולחן היה מונח שוט עור קלוע וכבד.

אטה החליטה להלחם בכל כוחה על מנת לחלץ את מארי אלן ווילסון. היא פנתה למשטרה, אך זו, למרות האהדה שהפגינה, טענה שאין לה סמכות להתערב משום שהחוק לא מתיר התערבות במקרים כאלו. היא פנתה לכנסיה ולארגוני צדקה אך שם אמרו לה שהם יכולים לספק לילדה בגד חם ונעליים אבל לא יותר מזה. לאחר מכן, היא פנתה לעירייה אך גם בעירייה השיבו את פניה ריקם. אטה לא ויתרה ופנתה למערכת המשפט, אך מערכת המשפט אמרה לה: "אדם שנמצא בסכנה חייב להופיע בפנינו ורק כך נוכל להחליט מה נעשה לגביו", אבל משום שלא היה שום חוק שאיפשר מלכתחילה הוצאה של ילדים במצבי סיכון מביתם – לא היה ניתן להביא אותה בפני שופט כדי להצהיר על המצב המסוכן בו היא נמצאת.

הנרי ברג
הנרי ברג – פעיל זכויות בעלי חיים

 לאחר שפנתה למשטרה, לארגוני צדקה, לעירייה ולמערכת המשפט, אטה הייתה אובדת עצות ולא ידעה למי עוד אפשר לפנות. אחייניתה אמרה לה: "אם את כ"כ מוטרדת מהילדה הזו, למה שלא תלכי להנרי ברג? הרי הילדה היא סוג של חיה קטנה".
בייאושה כי רב וכמוצא אחרון, פנתה אטה להנרי ברג. הנרי ברג היה דמות מאוד ידועה ושנויה במחלוקת בניו יורק. הוא הקים את הארגון הראשון באמריקה להגנת בעלי חיים, ספג על פעילותו להצלת חיות ביקורת חריפה והיה מושא ללעג ציבורי גדול משום ש"תמיד נדחף לעניינים של אחרים במקום להתרכז בעניינים שלו" והואשם תדיר בשנאה כלפי בני אדם. צריך לזכור שבאותה התקופה, מעמד בעלי החיים ומעמד הילדים היה מאוד דומה – שתי הקבוצות הוגדרו כרכוש, גם הילדים וגם בעלי החיים הם תמימים חסרי ישע שתלויים לחלוטין בחסדיו של החזק. אטה חשבה לעצמה שאם ברג פועל נמרצות למען בעלי החיים חסרי הישע וחסרי ההגנה, אולי הוא יסכים לראות גם במארי מקרה דומה.

אלברידג' גארי - פעיל זכויות בעלי חיים
אלברידג' גארי – פעיל זכויות בעלי חיים

 לאחר שעודכן בפרטי המקרה, ברג נכנס לפעולה במהירות. הוא כתב לגארי (Elbridge T. Gerry) , פעיל לזכויות בע"ח ועורך הדין של ארגונו: "אין לי זמן לאבד, הנחה אותי איך לפעול". ברג שלח לביתה של מארי חוקר פרטי, שהתחזה לעובד מפקד האוכלוסין כדי להצליח להכנס לבית ולאסוף עדויות. תוך 48 שעות, ברג הצליח למצוא שופט שהסכים לשמוע על המקרה. הבעיה שעמדה בפניו הייתה למצוא דרך חוקית להוציא את הילדה מביתה לשימוע. גארי, עורך הדין המפולפל, הצליח למצוא פרצה בחוק שאיפשרה לו לעשות כן, וזאת באמצעות שימוש בצו הַבֵּיאָס קוֹרְפּוּס. צו זה מאפשר לרשויות לזמן אליהן כל אדם אשר נחשד כי הוא כלוא בניגוד לרצונו כאסיר באופן לא חוקי. במקור, מטרתו של צו זה (באמריקה) הייתה להגן על עבדים שחורים שגנבו את עצמם מידי בעליהם בדרום, ברחו ונכלאו בצפון, ולאפשר להם לעמוד מול שופט שידון במעמד שלהם.

 המהלך הזה של ניצול הַבֵּיאָס קוֹרְפּוּס היה יצירתי ומדהים למדי. שני שוטרים הגיעו לדירה, אזקו את האמא ועטפו את מארי במה שיכלו משום שהיה קור כלבים מקפיא. מארי הייתה מבועתת והביעה חרדה מחשיפה לעולם החיצון. אחד השוטרים קנה לה סוכריה גדולה על מקל במטרה להרגיע אותה, אך משום שלא היה לה מושג מה זה סוכריה, היא נופפה בה ככלי נשק בנסיון להגן על עצמה במקום לנסות לאכול אותה.

מצבה של מארי היה בכי רע – אמה תקפה אותה עם מספריים והותירה חתך מהמצח לאורך הלחי ועד לצוואר. כל גופה היה מלא בסימנים כחולים ושחורים ונפיחות גדולה התגלתה במצחה – ככל הנראה מכך שאמה המאמצת הטיחה את ראשה בקיר.

מארי אלן ווילסון עם חבלות בכל גופה. למרגלות רגליה מונחים המספריים ששימשו את אמה המאמצת לחיתוך פניה
מארי אלן ווילסון עם חבלות בכל גופה. למרגלות רגליה מונחים המספריים ששימשו את אמה המאמצת לחיתוך פניה.

attachmentבבית המשפט, מארי אלן ווילסון אמרה: "שמי מארי אלן, אני לא זוכרת שאי פעם קיבלתי נשיקה, מעולם לא ישבתי על הברכיים של אמא. אני לא יודעת בת כמה אני. אמא מרביצה לי ומצליפה בי כמעט כל יום. מעולם לא העזתי לדבר עם אף אחד כי אם הייתי מדברת, הייתי חוטפת הצלפות, מעולם לא היו לי בגדים מעבר לשמלה שעל גופי. ראיתי בדירה בגדים אבל לא הורשתי ללבוש אותם, אני ננעלתי בחדר השינה, אני לא יודעת למה אמא הצליפה בי. אני לא רוצה לחזור לאמא כי היא מכה אותי המון".

75910865_135650343552
מארי אלן בתקופת השיקום
משמאל - מארי לאחר החילוץ. מימין - מארי בשיקום. במרכז - המספריים ששימשו לחיתוך פניה
משמאל – מארי לאחר החילוץ. מימין – מארי בשיקום. במרכז – המספריים ששימשו לחיתוך פניה

לראשונה בהיסטוריה האמריקאית, התביעה התקבלה ואמה המאמצת נשפטה לשנת מאסר עם עבודות פרך.
אחרי המשפט, אטה ווילר שאלה את הנרי ברג אם הוא לא מתכוון להקים גם ארגון להגנת הילד. ברג הבטיח: "יהיה ארגון כזה". ואכן, ברג וגארי, שני פעילים למען זכויות בעלי חיים, הם אלו שהקימו את הארגון הראשון בעולם למניעת התאכזרות כלפי ילדים בשנת 1874. בתוך שנה, חקרה האגודה 300 מקרים של התעללות בילדים והגישה הצעות חוק למניעת התעללות והענשת הורים – רעיונות שהיו מהפכניים באותה העת. ארגונים נוספים ברחבי ארצות הברית שפעלו למען זכויות בע"ח, הלכו בעקבותיהם והרחיבו את פעילותם גם למניעת התעללות בילדים.

הארגון למניעת אכזריות כלפי בע
הארגון למניעת אכזריות כלפי בע"ח – היחיד שלא הפנה עורף

אמה של אטה קיבלה את המשמורת על מארי הקטנה, אך נפטרה לאחר מספר חודשים והמשמורת עברה לידי אחותה של אטה ובעלה אשר גידלו את מארי באהבה עד לבגרותה. הכל היה חדש עבורה: מעולם היא לא ראתה צמחיה ונופים ונדהמה מהם, ולאחר שכל חייה הייתה כלואה בין 4 קירות על משטח רצפה מישורי, היה צורך ללמד אותה ללכת על משטחים לא ישרים. בביתה החדש היא נחשפה לראשונה לילדים, לצעצועים, לסיפורים. יצרה קשרי חברות ואהבה, הכינה עוגות בוץ וחגגה מסיבות יום הולדת מקסימות.

מארי אלן - לאחר שהועברה לביתה החדש
מארי אלן – לאחר שהועברה לביתה החדש

מארי אלן התחתנה בגיל 24 והולידה שתי בנות. לביתה הבכורה היא קראה אטה על שמה של אטה ווילר שהושיעה אותה. בהמשך חייה, היא ובעלה אימצו ילדה יתומה ונתנו לה הזדמנות לאהבה. שתי הבנות הביולוגיות של מארי היו למורות בבגרותן, והבת המאומצת – לאשת עסקים. בנותיה ונכדיה של מארי תיארו אותה כאישה אוהבת, עדינה וטיפה כנועה. לדבריהם, היא כמעט מעולם לא דיברה עם המשפחה שלה על ילדותה.

מארי אלן ובנותיה
מארי אלן ובנותיה

מארי אלן ווילסון נפטרה בגיל 92 בשנת 1956.

מארי אלן ווילסון
מארי אלן ווילסון
קברה של מארי אלן ובעלה
קברה של מארי אלן ובעלה

סיפורה המזעזע של מארי אלן ווילסון עורר את התנועה לזכויות הילד באמריקה ובעולם המערבי כולו, והשפיע רבות על קידום מעמד הילדים והילדות מרכוש לפרסונות תוך עיגון בחקיקה את זכויותיהם הבסיסיות לכבוד ולבטחון. מארי אלן וילסון ניצלה בזכות תושייתה הרבה של אטה ווילר שלא הרימה ידיים נוכח התעלמות הרשויות, ובזכות הפעילים לזכויות בעלי חיים שהיו היחידים שנחלצו לעזרתה.

אטה ווילר
אטה ווילר
כתבה בעיתון ניו יורקי משנת 1910
כתבה בעיתון ניו יורקי משנת 1910

מקורות:

Mary Renck Jalongo. The story of Mary Ellen Wilson: Tracing the Origins of Child Protection in America. Early Childhood Education Journal, Vol. 34, No. 1, August  2006

Barbara Bennett Woodhouse.  From Property to Personhood: A Child-Centered Perspective on Parents'   Rights. 5 Georgetown Journal  on Fighting Poverty 313 1997-1998

לקריאה נוספת:

תינוקות אינקובטור וחמישיית דיון – ילדים לראווה – במאה הקודמת, פגים באינקובטור וחמש אחיות זהות הוצגו לראווה כבידור להמונים. הפגים הוצגו בירידי שעשועים ובמתחמי 'פריק שואו', וחמש האחיות הוצגו ב"אקווריום" שנבנה במיוחד עבורן.

ניסויים בבני אדם – סקירה היסטורית – במשך 200 שנה, מדענים ביצעו שלל ניסויים על אוכלוסיות מוחלשות בחברה (תינוקות, נכים, יתומים, נשים, שחורים וכו'). המאמר מציג סקירה היסטורית חלקית של אותם הניסויים, הכוללת את הרטוריקה ששימשה את המדענים להצדקת הניסויים, ואת ההתנגדות למוסד זה.

גם בפייסבוק:

נילס בגמלאות
הארכיון – בעלי חיים

 

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “התביעה המוצלחת הראשונה נגד התעללות בילדים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s