צמחונות בתנועה הסופרג'יסטית

בשנת 1907 נכתב ב- Vegetarian Society, המגזין הבריטי של האגודה הצמחונית : "מעניין לשים לב איך הצמחונות הפכה להיות מקושרת לתנועות פרוגרסיביות. מספר לא מבוטל של מנהיגות בתנועה הסופרג'יסטית הן צמחוניות […] והן אוכלות עכשיו בקביעות ארוחת בוקר במסעדה הצמחונית Eustace Miles".

הצמחונות התפשטה בתנועה הסופרג'יסטית כולה, ובמיוחד בזרם המיליטנטי. יש לציין שעד שנת 1944, המילה Veganism (בעברית: טבעונות) כלל לא הייתה קיימת בשפה האנגלית, ועד אז טבעונים וטבעוניות כונו צמחונים. משום כך, באין מידע מפורט, קשה לדעת מי מהנשים הייתה טבעונית ומי צמחונית. סופרג'יסטיות בולטות כמו אמיליה בלומר, סוזן ב. אנתוניאליזבת סטנטון ולוסי סטון היו קשורות לתנועת הצמחונות. במפגשיהן נהגו להרים כוסית לכבוד "זכויות הנשים והצמחונות".

אחד הארגונים הסופרג'יסטים בהם הצמחונות הייתה לא רק בחירה פרטית אלא אתוס של ממש היה The Women's Freedom League . נשיאת הארגון ואחת ממייסדותיו, שרלוט דספרד, הייתה צמחונית אדוקה ופעילה למען בע"ח שכיהנה גם כחברת מועצה בארגון הצמחונות הבריטי. במסגרת מאבקה לחופש בחירה לנשים, נאסרה דספרד פעמיים בבית הכלא. היא נמנתה בין העומדות בראש מאבק 'פרשת הכלב החום', ותפסה אותו כקרב בין הפמיניזם למאצ'ואיזם. באותה התקופה אמרה: "צמחונות היא בראש ובראשונה שאלה של נשים. זה מבהיל לחשוב שנשים צריכות לבשל חיות מתות".

שרלוט דספרד - "צמחונות היא בראש ובראשונה שאלה של נשים"
שרלוט דספרד – "צמחונות היא בראש ובראשונה שאלה של נשים"
שרלוט דספרד - מובילה צעדה סופרג'יסטית
שרלוט דספרד – מובילה צעדה סופרג'יסטית

"תנועת הנשים קשורה גם לתנועות גדולות אחרות בעולם. האינסטינקט שהתעורר לשמע קריאותיהם של בעלי החיים אומר 'אני הקול של חסרי הקול. דרכי בעלי החיים ידברו'. ויש לפעול ע"י החלת רפורמות מזון מצד אחד, ומחאה חזקה נגד השיטות האכזריות בניסויים בבע"ח מצד שני. שני נושאים אלה קרובים מאוד לדרישות שנעשות ע"י נשים" –  שרלוט דספרד.

שרלוט דספרד - נואמת מול גברים בעד זכות הבחירה לנשים
שרלוט דספרד – נואמת מול גברים בעד זכות הבחירה לנשים
התקשורת, שנשלטת ע"י גברים, לעגה לדספרד ולסופרג'יסטיות שכמותה
התקשורת, שנשלטת ע"י גברים, לעגה לדספרד ולסופרג'יסטיות שכמותה

בשנת 1910, פורסמה  ב-the vote (המגזין של הארגון) סדרת תמונות בשם 'סופרג'יסטיות בבית' הכללה תמונה של הסופרג'יסטית אגנס לאונרד (Agnes Leonard) מבשלת ארוחת ערב צמחונית ומתחת הופיע הכיתוב 'מומחית לבישול צמחוני'. בשנת 1912, הפיק הארגון הרצאה על בישול צמחוני, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, פתח מסעדות צמחוניות בחלקים שונים בבריטניה.

מגזין The voteבאותה העת, פעל ארגון סופרג'יסטי נוסף (The Women's Social and Political Union (WSPU הנשא אופי מילטנטי (רוב האסירות הסופרג'יסטיות השתייכו לארגון זה). הסופרג'יסטית הצמחונית מוד יואכים (Maud Joachim) הייתה פעילה בארגון זה, ובמסגרת פעילותה, נאסרה מספר פעמים ואף הייתה לסופרג'יסטית הראשונה בסקוטלנד ששבתה רעב. בשנת 1908, לאחר מאסרה השני, כתבה: "זו עובדה מוזרה ששורות הסופרג'יסטיות המיליטנטיות גוייסו ברובן מהתנועה הצמחונית המתונה, ושהרשויות בכלא איפשרו לנו לאכול מזון צמחוני".

מוד יואכים: "שורות הסופרג'יסטיות המיליטנטיות גוייסו ברובן מהתנועה הצמחונית"
מוד יואכים: "שורות הסופרג'יסטיות המיליטנטיות גוייסו ברובן מהתנועה הצמחונית"

גם הסופרג'יסטית מרגרט קלייטון (margaret c. clayton) הייתה אסירה בגין האקטיביזם הסופרג'יסטי שלה בין השנים 1907-1908 וכתבה מהכלא: "ארוחת הערב מוגשת לנו בשתי פחיות. פחית אחת כוללת שני תפוחי אדמה, והפחית השניה כוללת ביצה, כרובית או ירק אחר. רבות מאיתנו כאן הן צמחוניות כל הזמן, והאחרות הפכו לצמחוניות בכלא משום שהבשר שמסופק כאן מגעיל".

על התפשטות הצמחונות בתנועה הסופרגיסטית ניתן ללמוד גם מיומניה של אמילי בלת'וויט. אמילי, בעלה וביתם מארי נהגו לארח בביתם את חברות הארגון המיליטנטי WSPU ולתעד זאת בכתב. באפריל 1910 כתבה בלת'וויט על האורחות שלה מריון וולאס דאנלופ (Marion Wallace Dunlop), שהייתה הסופרג'יסטית הראשונה ששבתה רעב בכלא, ועל פלורנס הייג (Florence Haig), פסלת שנכלאה מספר פעמים בשל פעילותה: "כמו רבות מהסופרג'יסטיות, הן לעולם לא אוכלות בשר ולא הרבה מזון מן החי בכלל".

Wwallace-Dunlop1
מריון וולאס דאנלופ – סופרג'יסטית צמחונית. הראשונה ששבתה רעב.

באוקטובר 1911 כתבה בלת'וויט ביומנה על סופרג'יסטית נוספת שבעלה היה פעיל בארגון Men’s League for Women’s Suffrage : "כמו הרבה מאוד סופרג'יסטיות, היא לא אכלה את התרנגולת, אלא אכלה ירקות, לחם, שמנת וכדומה".

במרץ 1911 כתבה על שרלוט מארץ' (Charlotte Marsh) – סופרג'יסטית חברת WSPU אשר ארגנה והפיקה פעולות בגינן נכלאה פעמים רבות בכלא והוזנה בכפייה: "היא החלה במנהג בו אין אוכלים בשר או עוף".

447441
שרלוט מארץ' – סופרג'יסטית צמחונית
בית כלא בו נכלאו סופרגי'סטיות
בית כלא בו נכלאו סופרגי'סטיות

בינואר 1914 כתבה על אמא ושתי בנתיה, סופרג'יסטיות מיליטניות לבית -Tollemaches: "הכלב שלהן נוהג לברוח, אך הפעם הוא לא ברח. הייתי מצפה שהוא לא ירצה לגור עם צמחוניות".

צמחוניות נוספות בארגון WSPU היו הסופרג'יסטית אדית ריגבי (Edith Rigby) – פעילה מיליטנטית שנאסרה מספר רב של פעמים ואף הוזנה בכפייה, אליזבת פינלייסון גולד (Elizabeth Finlayson Gauld) וג'ין לאמבי (Jean Lambie) שהיו הפעילות ביותר בארגון בסקוטלנד ואף פתחו וניהלו בית יתומים צמחוני, ויקטוריה לידיארד  (Victoria Lidiard) שנאסרה בכלא עקב ניפוץ חלונות בפעולה סופרג'יסטית, וכתבה על הבורות המוחלטת של מנהלי הכלא לגבי התזונה הצמחונית, אשר הובילה אותם להאביס אותה בכמויות אדירות של שעועית, לאונורה כהן (Leonora Cohen)  וגרייס רוי (Grace Roe) שנאסרו בגין חבלה (כהן, שהייתה צמחונית מגיל 5, אף ארגנה סדנאות בישול צמחוני באגודה הצמחונית בזמן מלחמת העולם הראשונה), ד"ר אליס קר (Alice Ker) , סופרג'יסטית צמחונית שעברה מהמחנה המתון למחנה המיליטנטי, נאסרה בגין פעולות ישירות והוזנה בכפייה.

444

לאונורה כהן - צמחונית מגיל 5. ארגנה סדנאות בישול צמחוני
לאונורה כהן – צמחונית מגיל 5. ארגנה סדנאות בישול צמחוני
"עשויה לבלי חת" - הסופרג'יסטית הצמחונית גרייס רוי מובלת למעצר
"עשויה לבלי חת" – הסופרג'יסטית הצמחונית גרייס רוי מובלת למעצר

אחת הנשים הכריזמטיות בארגון ה-WSPU הייתה קונסטנס לייטון (constance lytton). לאחר שעברה לצמחונות כתבה כי כל השנים גרמה לסבל בל יתואר בגלל המזון שאכלה ושמרגע המעבר לצמחונות מנהג זה יפסק. הצמחונות שלה הייתה מרכיב מרכזי בזהות שלה, וכל מי שבא איתה במגע – ידע זאת. היא נכלאה מספר פעמים, שבתה רעב ועברה הזנה בכפייה (דבר אשר פגע מאוד בבריאותה). כדי לא לזכות בהנחות, היא העדיפה לא להשתמש בייחוס המשפחתי שלה אלא הסוותה עצמה לאישה ממעמד הפועלים. בבית הכלא בשנת 1909 היא ביקשה תחתונים עשויים מפלנל ואוכל צמחוני. ארוחת הצהריים כללה דג ועל כך כתבה: "משום הצמחונות שלי, לא אכלתי את הדג". בכלא Walton היא הוזנה בכפייה בבשר. על כך כתבה: "התנגדתי לכך נחרצות, והתחננתי אליו שלא יאכיל אותי בזה יותר".

סופרג'יסטית שובתת רעב בכלא - עוברת הזנה בכפייה
סופרג'יסטית שובתת רעב בכלא – עוברת הזנה בכפייה

בשנת 1914 הוציאה לאור את ספרה Prisons and Prisoners  בו כתבה על הקשר בין צמחונות לפמיניזם. בספר היא תיארה סצנה אמיתית שהתרחשה לנגד עיניה בשנת 1908: בעודה מסתובבת ברחוב, היא נתקלה בקהל שהתאסף והקיף כבשה שהצליחה לברוח מבית המטבחיים. לכבשה היה מראה מוזנח, ולייטון חשבה לעצמה איך הייתה יכולה להראות אם הייתה חיה בסביבתה הטבעית בהרים. "נמרצת ועצמאית, עם חרדה ומצוקה גוברות, רצה הכבשה בצורה מגושמת ששיעשעה את הקהל שצחק ולעג לה". לבסוף הכבשה נתפסה ואחד הגברים בעט בפניה. לייטון הפגינה את זעמה והצליחה לגרום לגברים שנכחו במקום לחוש מעט בושה. אירוע זה הזכיר ללייטון את דיכוי הנשים: "אירוע זה חשף בפני את מעמדן של הנשים בעולם. הבנתי איך באופן תדיר נשים נתפסות בבוז כיצורים מחוץ לתחום של כבוד האדם. מורחוקת ומוגבלות, עומדות ללעג על דברים שאין להן שום שליטה עליהם".

קונסטנס לייטון - כתבה על הקשר בין פמיניזם לצמחונות בשנת 1914
קונסטנס לייטון – כתבה על הקשר בין פמיניזם לצמחונות בשנת 1914

למרות שהצמחונות בלטה יותר בזרם המיליטנטי, היא נכחה כאתוס גם בזרם המתון, ב- The National Union of Women's Suffrage Societies
אווה גור-בות' Eva Gore-Booth משוררת צמחונית, הקימה את השלוחה הסופרג'יסטית בדאבלין, וגייסה נשים שעבדו במפעלי כותנה לקמפיין עבור זכות הצבעה. האחיות נורה ומרגרט אושיי Nora and Margaret O’Shea, שהיו פעילות מאוד בארגון זה, היו צמחוניות שהקדישו את חייהן לרווחת בע"ח ולחזון הצמחוני. עדה ניילד צ'ו Ada Nield Chew – הייתה סופרג'יסטית צמחונית ממעמד הפועלים אשר פעלה רבות גם היא בארגון זה, ובשנת 1913 כאשר עורכות ה-Common Cause (המגזין של הארגון) רצו לפרסם מדור אופנה, צ'ו הציעה לפרסם מדריך שנקרא: "איך להתחמם בחורף מבלי לעטוף את עצמך בעורות של חיות מתות?". איזבלה פורד Isabella Ford הייתה סופרג'יסטית צמחונית אדוקה, שהצביעה על קשר בין דיכוי האישה לדיכוי בע"ח, ותיארה את החוויות של בעלי ובעלות החיים כדי להמחיש את חווית הדיכוי של הנשים.

9999

השורש בין פמיניזם לצמחונות נשען על שנות התשעים של המאה ה-19. בשנת 1892 יצא לאור המגזין הסופרג'יסטי שאפטס (Shafts). היה זה מגזין רדיקלי שהתנגד לדיכוי בכל צורותיו והצהיר: "שאפטס מקווה להתחיל במסע צלב נמרץ נגד אי צדק, דיכוי ואכזריות שבאים בכל הצורות הרבות שלהם". מגזין זה קידם מאוד צמחונות והתנגדות לאכזריות כלפי בע"ח במשחטות, בניסויים, בצייד ובתעשיית הביגוד. בנוסף, יצא נגד אכזריות כלפי עניים, אסירים, זונות וילדים. החץ אותו יורה האישה בשער המגזין מתוייג במילים: 'תבונה, צדק ואמת. על החץ הגדול מתנוסס סרט עליו כתוב:
Light comes to those who dare to think

1892 - המגזזין הסופרג'יסטי צמחוני שאפטס, התנגד לכל צורות הדיכוי
1892 – המגזזין הסופרג'יסטי צמחוני שאפטס, התנגד לכל צורות הדיכוי

באחת כתבות המגזין הופיעו תמונות של דוגמניות לבושות במעילי פרווה, והסופרג'יסטית Maude Arncliffe-Sennett כתבה: "נשים אלו נראות לי כ"כ מלאות שנאה – הן מייצגות כ"כ הרבה הרג!". בהזדמנות אחרת כתבה: "נשים מתעטפות בביגוד שמייצג שחיטה מחרידה ולא הכרחית. אני מתחילה להרגיש שהעולם הוא מקום של שנאה. זה נראה כ"כ חסר תקווה לעורר אנשים למודעות. מאות בעלי חיים נשחטים רק בשביל לזרוק משהו סביב כתפיה של אישה, אפילו לא כדי לחמם אותה, אלא כדי שתראה יפה!".

Maude Arncliffe-Sennett
Maude Arncliffe-Sennett

גם הכובעים מקושטי הנוצות שהיו אופנתיים מאוד באותה העת, העסיקו את העיתונות הספרג'יסטית. בפברואר 1909 פורסמה במגזין Votes for Women כתבה לקראת תערוכת נשים, בה נשים התבקשו לנתק עצמן מהכובעים הרצחניים הללו, ושכובעים אלו שממולאים בציפורים ובניצים מתים יבלטו בהעדרם מהאירוע.

הפסלת הסופרג'יסטית אליס מורגן רייט  (Alice Morgan Wright) נשלחה לכלא בשנת 1911 בגין ניפוץ חלון במסגרת המאבק למען זכות בחירה לנשים. כשהייתה בפריז היא עשתה את הקשר הפוליטי בין שני המאבקים וכתבה לידידה: "אני חייבת לספר לך שהפכתי לצמחונית […] אני סופרג’יסטית, מתנגדת לניסויים בבע"ח, ולא מעשנת או לובשת ציפורים ופרוות".

אליס מורגן רייט - עשתה את הקשר בין המאבקים
אליס מורגן רייט – עשתה את הקשר בין המאבקים

אחת הדוברות הרהוטות של התנועה הסופרג'יסטית הייתה לואיז האגבי (Louise Lind-af-Hageby) שעסקה רבות בקשר בין פמיניזם לצמחונות – כתבה ונאמה על כך לאורך כל שנות פעילותה. היא נרשמה ללימודי רפואה בלונדון רק כדי שתוכל לחשוף את האכזריות הרבה בניסויים בבע"ח, ובשנת 1903 הצליחה במשימתה (ע"ע פרשת הכלב החום). כמו דספרד, גם הגאבי ראתה במאבק בין הנשים לבין המדענים הגברים – מאבק בין פמיניזם למצ'ואיזם (ע"ע ניסויים בנשים וניסויים בבע"ח – הקשר האקו-פמיניסטי) .

לואיז האגבי - טענה שיש קשר עמוק בין דיכוי נשים לדיכוי בע"ח
לואיז האגבי – טענה שיש קשר עמוק בין דיכוי נשים לדיכוי בע"ח

באותה התקופה נכתב מחזה סופרג'יסטי צמחוני שנקרא A Modern Crusader. המחזה עסק בחובתן של הנשים להכין בשר לגברים, ובאיך פעולה זו משחיתה את נפשן ומרחיקה אותן מהזהות האמיתית שלהן. האישה והחיה הוצגו כקורבנות של הגברים. גיבורת המחזה, ג'וזפין, נאלצה לעבוד בקצביה של אביה ואמרה: "אני לעולם לא אתרגל למקום העבודה הזה. הו התיעוב!".

כאמור, באותה העת פעלו מסעדות צמחוניות ברחבי בריטניה. הבולטת בהן נקראה Eustace Miles שהייתה מקום מושבן הקבוע של הסופרג'יסטיות ושימשה כחמ"ל בו תוכננו פעולותיה הבאות של התנועה. סילביה פנקהרסט, מהפעילות הסופרג'יסטיות הבולטות, אהבה מאוד את המסעדה הזו, וכדרך קבע – הסופרג'יסטיות שהשתחררו מן הכלא, אכלו את הארוחה הראשונה שלהן במסעדה זו.

מסעדת Eustace Miles
מסעדת Eustace Miles

הקשר בין התנועה הסופרג'יסטית והתנועה להגנה על בעלי החיים היה עמוק והדוק. נשים רבות הגיעו לתנועה הסופרג'יסטית מתוך התנועה להגנת בע"ח, והתנועה להגנת בע"ח הייתה מורכבת ברובה מנשים – חלקן הגדול פעל גם בתנועה הסופרג'יסטית. החיבור הזה נבע, בין היתר, מההבנה שלא ניתן להתנגד לדיכוי של קבוצה אחת, אך להצדיק את הדיכוי של הקבוצה השניה. קשר זה, שנוצר בראשית דרכן של התנועה לזכויות האישה והתנועה לזכויות בע"ח, שריר וקיים עד היום, גם אם הוא הודר מהנרטיב הדומיננטי.

מעצר של סופרג'יסטית
מעצר של סופרג'יסטית

Emmeline_Pankhurst_Arrested_1914_dg15

8d7f0fe534ac37babfedb405efa9ddb1

הסופרג'יסטיות בהפגנה נגד ניסויים בבע"ח
הסופרג'יסטיות בהפגנה נגד ניסויים בבע"ח

לקריאה נוספת:

Leneman, Leah (1997) 'The awakened instinct: vegetarianism and the women's suffrage movement in Britain', Women's History Review, 6: 2, 271 — 287
Gerald Carson, Cornflake crusade, 1957. P 19, 53-62

פוסטים קשורים

ניסויים בנשים וניסויים בבע"ח – הקשר האקו-פמיניסטי
במאה הקודמת דאגה לבע"ח אובחנה כמחלת נפש נשית בשם פסיכוזופיליה
פרשת הכלב החום
קתרין מקינון על הקשר בין דיכוי האישה לדיכוי בע"ח

גם בפייסבוק: 
הארכיון – בעלי חיים
נילס בגמלאות

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “צמחונות בתנועה הסופרג'יסטית

  1. איזה פוסט נהדר ומרשים!
    מדי פעם יוצא לי להרצות על זכויות בעלי-חיים בכלא, עם קבוצות של אסירים (לרוב גברים). אני משתמש בדוגמאות של אסירי החזית לשחרור בעלי-חיים כחלק מהקשר שאני מבסס בין כלא והתנגדות להגמוניה (אני גם מדבר על צפיפות בכלא וצפיפות בלולים וכו') – אשלב מידע על הסופרג'יסטיות שנכלאו בהרצאותיי מעתה, וגם על ההזנה בכפייה – כליאה והזנה בכפייה (למשל של שובתי רעב או אווזים בתעשיית כבד האווז) הם נושאים שהאסירים ירצו לעסוק בהם ויעוררו הזדהות. המון תודה על המחקר המועיל.

    אגב, "אדוקה" ולא "הדוקה". צמחונית היא אדוקה. חגורה יכולה להיות הדוקה 🙂

    1. החיבור שאתה מצביע עליו בין הפרקטיקות הוא מעניין.
      תודה רבה, גם על התיקון 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s